
השאלה הראשונה שלי בראיון לתלמיד, "למה הגעת לכאן?" כשהתלמיד עונה לי, "כדי להצליח ולצמוח בתורה", אני יודע שהוא יכול להתאים!
(ראש הישיבה)
לקות למידה היא מצב נוירולוגי המשפיע על יכולתו של אדם לעבד ולהבין מידע, אף שיש לו אינטליגנציה ממוצעת או מעל הממוצע. ליקויי למידה יכולים להתבטא בדרכים שונות, כמו קושי בקריאה, כתיבה, דיבור או ביצוע חישובים מתמטיים. לפעמים לקות למידה משפיעה על יכולתו של אדם לארגן, לזכור ולהשלים משימות.
לרוב ילדים לקויי למידה צוברים פערים לימודיים, מתקשים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות כגון קריאה, כתיבה וחישובים פשוטים, חווים פגיעה בדימוי העצמי שלהם סביב מיומנויות אקדמיות, ופעמים רבות חשים מתוסכלים ולא מוצלחים. במיוחד בחברה שלנו המייקרת את חשיבות הלמידה. גם כאשר הם מתאמצים ומשקיעים בלימודיהם, הם אינם חווים הצלחה והערכה, ופעמים רבות תחושת התסכול מובילה לבעיות התנהגות שונות בבית הספר, עד כדי פגיעה בתפקודם ובמצבם החברתי. הם מפסיקים להאמין בעצמם, וכשזה קורה – אין חלל ריק. משהו אחר נכנס לראש וללב.
כשאנו חוששים שיש לילד לקות למידה, יש לערוך לו אבחון דידקטי או פסיכודידקטי שיצביע על קשייו המדויקים, ולא פחות מכך על חוזקותיו, שעמן יממש את עצמו בדרכו להצלחה.
בתורת חיים תלמידים אלה חווים הצלחה, ולומדים להאמין בעצמם שהם מסוגלים לגדול תלמידי חכמים.
הפרעה זו כוללת ארבעה מאפיינים:
- ריכוז – חוסר יכולת להתרכז במשימה או בחשיבה, קושי להתמיד ולסיים.
- קשב ותיזמון – חוסר שימת לב לסביבה ולזמן, מתבטא גם בחולמנות או בחוסר יכולת לקלוט כמה הוראות יחד.
- היפראקטיביות – תזזיתיות וחוסר מנוחה, דיבור מוגזם.
- אימפולסיביות – חוסר תכנון, מעשה לפני מחשבה, קושי בדחיית סיפוקים.
גם מי שיש לו רק חלק ממאפיינים אלו, נחשב כסובל לעיתים מהפרעת קשב.
להפרעת קשב וריכוז השפעה רבה על מצבו הלימודי והתפקודי של הילד. במידה והיא מטופלת בשלבים המוקדמים ובעקביות, הילד יוכל להשתלב היטב בלמידה, ולהמשיך במסגרת הקיימת.
אך יש מצבים שבהם, בעקבות זמן רב ללא מענה מותאם לילד, מכל סיבה שהיא, הילד צבר פערים לימודיים. וכך ספג חוויות שליליות של אכזבת הסביבה ממנו ושלו מעצמו. במקרים אלו ייתכן שהמענה נמצא ב"תורת חיים".
לתורת חיים ניסיון אדיר ומצטבר של הצלחה עם ילדים החווים קשיי קשב וריכוז.
קושי רגשי ברמה גבוהה מקשה על הילד בשגרה, והדבר מתבטא גם בלימוד בכיתה. ילד שזמן רב בשנות לימודיו הראשונות חווה חוסר הצלחה, כישלונות ולעיתים גם הערות פוגעניות ומנמיכות, מרגיש את עצמו כשלילי ובעייתי, והדימוי עצמי שלו נפגע קשות.
יש ילדים הסובלים מפחדים, חרדות, נדודי שינה וכדומה, לעיתים בעקבות התמודדות משפחתית, רפואית או אחרת.
בחלק מהמקרים הקושי הרגשי קדם לירידה חדה בתפקוד בכלל ובחלק הלימודי בפרט. מעבר למענה הלימודי המקצועי הניתן ב"תורת חיים", התלמיד מקבל גם מעטפת מושלמת לצרכיו הרגשיים.
מי לא מתאים לתורת חיים:
- תלמיד שיכול למצות את עצמו במסגרת שבה הוא לומד.
- תלמיד בעל קושי רוחני.
- תלמיד שהוא או משפחתו אינם בשאיפה שיצמח (וייראה) כבחור ישיבה.
- תלמיד בעל רמת משכל נמוכה.
- תלמיד המוגדר כבעל הפרעות התנהגות.
- תלמיד בעל התמודדות נפשית.
- מי שרוצה חיים קלים, בלי מאמץ, אינו מוצא כאן את מקומו.



כאן כל תלמיד, בכל שלב – מתאמץ ועובד קשה, כדי להגיע ליותר. מכל נקודה בה הוא נמצא, נדרבן אותו להגיע ליותר.
כאשר רואים ילד ש:
- לא רוצה ללכת לתלמוד תורה.
- מאחר פעמים רבות באופן מוגזם.
- ללא מוטיבציה ללמידה.
- נראה "כבוי"
- כועס ומתמרמר.
במקרים אלו יש לבדוק את הסיבות להתנהגויות ולתת להם מענה באמצעות:
- אבחון פסיכולוגי
- הדרכת הורים
- חונך
- מטפל רגשי
במידה ועדיין אין תוצאות כדאי לפנות ל"תורת חיים".